האם ספר יכול להשפיע על השירות שלך בצה"ל? / מאת יסמין יעקובוביץ (יא1)

עם כל הדיבורים על הצו הראשון שהולך ומתקרב, קשה שלא לחשוב על העתיד. איפה נרצה לשרת? ומה יהיה התפקיד המשמעותי בו נוכל לשרת?

המחשבה על צה"ל גרמה לי לחזור אחורה בשנה ולהיזכר בספר. ספר שנחשפתי אליו לראשונה במודעה שקפצה לי באינסטגרם. מכירים את זה שלפעמים יש את ההרגשה הזן שהטלפון מקשיב לך ויודע בדיוק מה לדחוף לך מתחת לאף? אז זו הייתה ההרגשה בדיוק. מי שמכיר אותי יודע שמאז הדיבורים הראשונים על השירות שלנו בצה"ל אני תמיד אמרתי "עוקץ" . מהרגע שהכירו לי את היחידה, ידעתי שלשם אני הולכת. עם כל הקושי והסבל שבנות צריכות לעבור, ידעתי שאני מוכנה לנסות ולתת את כל כולי כדי להגשים את החלום הזה. הבעיה היחידה שבה נתקלתי הייתה חוסר ידע ומידע. לא מצאת כלום בלי הצינזור וייפוי המציאות באינטרנט. מישהו שיבוא ויגיד תכלס מה הסיפור שלו. כפי שהזכרתי מקודם, הספר נכנס לתמונה בדיוק כשהתחלתי לשאול שאלות.

הספר נקרא "הוקי". נכתב על ידי רועי מייקל שפי ומספר את הסיפור של דוד וטין. נער דתי שכל חלומו היה להתקבל לקורס טייס אבל החיים תכננו לו תכניות אחרות. דויד נפל מקורס טייס בשלבים האחרונים, כבר עם רגל אחת במטוס. מפה לשם דוד מוצא את עצמו בגיבוש עוקץ. למרות שזה לא היה הכיוון הראשון שלו, הוא מתאהב ביחידה ישר. (בקטע הזה אני יכולה להזדהות אתו). מהטירטורים בטירונות, קריעת הגוף במסעות המפרכים ועד להסתרת שברי המאמץ כדי שלא ייזרק מהמסלול. דוד מתאר את מה שעובר בהרבה הומור ובצורה מעוררת השראה. אחרי הכל, התלאות שהו עובר מתוגמלים בסוף המסלול במתנה הכי יקרה. חבר ומסע שהולך להיות איתן באש ובמים. הכלב שדוד מקבל נקרא הוקי. הוקי ודוד מתחילים ברגל שמאל אבל בסופו של דבר קשה שלא להתאהב בהוקי. כותב הספר נותן האנשה להוקי שנותנת לקורא את האפשרות להיכנס לתוך ראשו התמים של הכלב ולתוך תפיסת עולמו. אחד הקטעים האהובים עלי בספר ויש הרבה, הוא דיאלוג שמתרחש בין הוקי ובין דוד בזמן פעילות מבצעית. מארב בו דוד היה צריך לתצפת במשך שלושה ימים שלמים בלי לזוז ממקומו וכל הזמן להיות עם העין בתוך הכוונת. משום מקום הוקי פותח בשיחה עם דוד על נושאים כבדים כמו תיאולוגיה והאם לכלבים יש אלוהים או לא. אנחנו הקוראים לא יודעים אם זה התרחש באמת או הכל קרה בתוך ראשו של דוד נלחם להישאר שפוי במהלך המארב. הקשר שנוצר בין הוקי לדוד שובה את לב הקורא. הקשר כל חזק שדוד מבין את הוקי רק מלהסתכל עליו ויודע לדבר אתו דרך העניים. כל אחד מוכן למות למען השני. הסיפור עצמו הוא סיפור עוצמתי מאוד. לפעמים מצאתי את עצמי צוחקת ובוכה בו זמנית. הספר מלמד אותך דברים חשובים על החיים ואיך הם עובדים. ערכים שאתה זוכה ללמוד ומקבל רק דרך הצבא. שיעור לחיים שלומדים רק פעם בחיים.

הספר מומלץ בחום וחובה לקריאה. הוא נתן לי בדיוק את התשובות שחיפשתי. הוא נתן לי טעימה מהעתיד שאליו אני שואפת. וגם מי שלא מעוניין בצבא יכול להתחבר אליו בקלות בלי קשר.