חשיבות הגיבוש הכיתתי / מאת ג'וי שטיימן (י2)
לדעתי, מאחר ותלמידי כתה י' מגיעים מבתי ספר שונים, יש צורך להכיר בין כולם ולגרום להם להרגיש תחושת שייכות. אני, לדוגמה, הגעתי לתיכון מחטיבת "ברנר" למגמה על אזורית ובכיתה כל התלמידים לא היו מוכרים לי מלבד תלמידה אחת. בזכות משחקי ההיכרות שהתקיימו בכיתתי והפעילויות השונות שהיו בשיעורי החינוך זכיתי להכיר את תלמידי הכיתה בזמן קצר יחסית. המשחקים תרמו לאווירה החיובית בכיתה ולשבירת "הקרח" בין התלמידים.
בנוסף, משחקים קצרים ומהנים הם דרך לשבור את השגרה ולהכניס קצת "פלפל" בתוך יום הלימודים – הם מהווים הפסקה מרעננת לימים עמוסים. אני רואה בפעילויות אלה ערך מוסף - כשהאווירה טובה ויש חיבור ותקשורת טובים בין התלמידים כך עולה רמת המוטיבציה להצליח.
דוגמא למשחק שאפשר לשחק בכתה בשעת חינוך ויכניס חיים לטעם:
מכינים קערה עליה מונחים חטיפים בטעמים: מתוק, מלוח, חריף, חמוץ ומר.
כל תלמיד בתורו ובעיניים עצומות , מושיט יד ומגריל אחד מהם.
הגרלת משהו מתוק – עליך לספר על רגע מתוק שהיה לך בחיים.
הגרלת משהו חמוץ – עליך לספר על החמצה שחווית.
הגרלת משהו מר – עליך לספר על משהו לא נעים שקרה לך.
הגרלת מלוח או חריף – אכלת אותה...
לסיכום, משחקים בכלל ובתחילת כיתה י' בפרט הם דבר חשוב שגורם לחיבור, אווירה טובה, העמקת ההיכרות וגיבוש תלמידי הכיתה.
